בין אם אתם מורים שרוצים להעביר הרצאה מעניינת לתלמידים בכיתה, אנשי שיווק המופיעים מול קהל לקוחות חשוב או מנכ”ל חברת אפל שמשלהב את עדת המעריצים שלו, לכולכם יש את אותו האתגר. העברת מסר קליט לכמות גדולה של אנשים שלרוב גם שונים זה מזה.

לאחר ניתוח של מאות הרצאות מוצלחות של מיטב המרצים בעולם ניתן לומר כי ישנם חמישה כללים חשובים שאם נאמץ אותם, נוכל להעביר את המסר בצורה מובנת, זכירה ולא פחות חשוב – מהנה.

כלל ראשון – ספר לנו סיפור

זה לא סוד שבני אדם מעדיפים לשמוע סיפור טוב מאשר הרצאה פורמאלית של מרצה מול תלמידים או איש מכירות העוקב בדקדקנות אחרי השקפים שלו. סיפור טוב הוא כזה שיש לו התחלה, אמצע וסוף. נראה פשוט? בכמה הרצאות שבהם הייתם לא הבנתם היכן נמצא המרצה, ולהיכן הוא הולך?

מרצה טוב הוא אדם שיודע לספר סיפור. הוא יוליך את קהל המאזינים צעד אחר צעד לאורך הסיפור. כל פסיעה מבוססת על הפסיעה הקודמת ולסיפור ישנה לוגיקה ברורה. חובה שיהיה קשר בין השלבים השונים. כשאתם נמצאים בהתחלת הסיפור, תנו את מירב הפרטים כדי להבין את הסביבה, הבעיה או את הנושא שאתם מתכננים ללמד. כשהגעתם לחלק האמצעי, ציינו במפורש שעברת לשלב הבא של הסיפור “ועכשיו נתאר את הפתרון” או “לאחר שהבנו את הבעיה….” כך שהקהל שלכם יבין שהנה הם נכנסים לשלב הבא של הסיפור.

לאחר שסיימתם את החלק האמצעי ותיארתם את הפתרון או לימדתם את הנושא העיקרי, יש לוודא שהמסר הובן כהלכה וכאן מגיע שלב הסיכום. גם כאן ציינו במפורש שאתם עוברים שלב על ידי שימוש במשפט פשוט כגון “לסיכום…” או “למדנו כי…”

חלוקה נכונה של הסיפור תהיה: 15% מהזמן עבור תיאור הפתיחה. 75% מהזמן עבור החלק האמצעי והעיקרי בסיפור והסיכום יקבל 10%.

הדרך הטובה ביותר להכין סיפור היא לתכנן אותו עוד לפני הכנת השקפים. קחו דף חלק סמנו עליו שלושה מלבנים וכתבו בתוכם את הנושאים העיקריים. הנה דוגמא:

plan_story

כלל שני – אנחנו אנשים ויזואלים

לאחר שהכנו את מבנה הסיפור הגיע הזמן להכין את השקפים. הכלל אומר שהשקפים נועדו למורה (כמו ההפסקה) ולא לתלמידים. הרי התלמידים הגיעו לראות ולשמוע את המורה ולא את השקפים, אחרת פשוט היינו שולחים את השקפים לתלמידים במייל ולא מגיעים כלל להרצאה.

טעות נפוצה של מרצים לא מנוסים הינה להכניס כמה שיותר מלל בתוך השקפים ואז הם מוצאים את עצמם קוראים את המצגת בזמן ההרצאה ועוד עם הגב לתלמידים. למעט אם אתם מורים בכיתה א, תנו קרדיט לתלמידים שלכם שלקרוא הם יודעים לבד.

הדרך הנכונה היא לשים תמונות. גדולות ככל האפשר. מעניינות ואולי אף מצחיקות. יותר קל לנו לזכור תמונה ולקשר אותה לסיפור מאשר לזכור טקסט. רוצים להוסיף מלל? בבקשה. לא יותר מ 3 שורות שרק יזכירו לכם המורים על מה לדבר. כמו שאמרנו, המצגת היא בשבילכם.

באתר theLearnia, הכנו עבורכם תבניות מתאימות עם גרפיקה, טקסט גדול, ושקפים המסודרים לפי סיפור לוגי כך שתוכלו להכין שיעור העונה לכללים הנ”ל בתוך מספר דקות.

כלל שלישי – מונוטוני זה לא שם של זמר יווני

כמה פעמים ראיתם מופע סטאנד אפ והתגלגלתם מצחוק ואז כשניסיתם לספר את אותה הבדיחה לחברים שלכם שלא ראו את ההופעה, אף אחד לא צחק?

מה בעצם ההבדל? הרי סיפרתם את אותו הסיפור, עם כל הפרטים ובכל זאת, זה פשוט לא הצחיק אף אחד.

הכל תלוי באינטונציה של הדיבור. אם השקפים הם הסרט אזי האינטונציה הינה מוזיקת הרקע. גם הנושא המעניין ביותר בעולם, יכול להרדים תוך מספר דקות את קהל השומעים, אם לא נגוון את טון הדיבור, קצב הדיבור וההתלהבות.

לסיפור שתספרו יש עליות ומורדות. בעליות, הגבירו קצב, הגבירו את עוצמת הדיבור, שלהבו את הקהל במספר מילות התלהבות על מנת שהם יבינו שאנחנו מגיעים לנקודת השיא. אבל זיכרו גם להוריד קצב, לתת רגיעה לשומעים ולהרפות ברגעי השפל של הסיפור.

תכננו את רגעי השיא עוד בשלב ההכנה, והתאמנו על “המוזיקה” בבית לבד בחדר (לא בלב). אם האינטונציה נעימה לאוזן שלכם, היא תהיה נעימה גם לאוזן של התלמידים שלכם. 

כלל רביעי – צמצמו

בואו נעשה ניסוי קטן. קיבלתם לינק לסרטון וידאו על נושא שמאד מעניין אתכם הקשתם על הלינק והסרטון החל להתנגן. כמה ממכם הסתכלו על אורך הסרט כבר בהתחלה? כמה ממכם יפסיקו לצפות מיד כשיראו שהסרטון הוא באורך של 60 דקות?

תלמידים רגישים לזמן הרבה יותר מאיתנו המורים. גם אם נראה לכם שהנושא שעליו אתם הולכים לדבר חייב לפחות 60 דקות, פשוט – חלקו אותו לחלקים.

בהרצאות TED תפגשו את מיטב המרצים המדברים על נושאים ברומו של עולם, והכל בין 8 ל 10 דקות.

באתר theLearnia הגבלנו את השיעור לרבע שעה כאשר שעון העצר סופר לאחור וזאת על מנת “להלחיץ” את המורה ולהתמקד במסרים החשובים ביותר כך שיוכל לעמוד בזמן. מבדיקה שערכנו ראינו שתלמידים לרוב נוטשים לאחר ממוצע של 4.5 דקות.

גם אם יש לכם המון מה לומר, קחו בחשבון שאף אחד לא יהיה שם כדי להקשיב לאחר 5 דקות.

כלל חמישי – להתאמן להתאמן ואז שוב להתאמן

מספרים על סטיב ג’ובס, עליו השלום, שנחשב לאחד מגדולי המרצים של דורינו והיה מתאמן ימים שלמים לפני ההרצאה השנתית של השקת המוצר הבא. סטיב היה נכנס לאולם, סוגר אותו בפני מבקרים, מציג את השקופיות ומתאמן במשך ימים. הוא היה מביא איתו את כל העזרים, מפעיל את התוכנות ואפילו פותח את אותן המעטפות שוב ושוב רק כדי שהכל יעבור חלק וללא תקלות.

אף אחד לא נולד מוכן להרצאות. זה עניין של הרבה אימונים, הפקת לקחים ושוב אימונים. אם סטיב ג’ובס יכול היה להקדיש ימים שלמים לפני הרצאה אחת, גם אתם יכולים להשקיע באימון לפני כל הרצאה, בעיקר אם אינכם מיומנים כמותו.

הבשורה הטובה הינה שעקומת הלימוד יחסית קצרה, ובכל אימון תראו שיפור מהותי יחסית לפעם הקודמת. זה פשוט הופך ליותר קל והרבה יותר מקצועי.

לסיכום

יתכן ואתם מכירים חלק או אף את כל הכללים שצויינו כאן. למרות זאת, בעבודתי עם מרצים גיליתי שלמרות הידע התיאורטי הנדרש להכנת הרצאה מרתקת, בפועל רוב המרצים חוזרים לאזור הנוחות שלהם. הם רצים מיד להכנת המצגת, דוחסים מלל רב בכל שקף, הופכים אותה למצגת ארוכה ולרוב אף לא מספיקים להציג את כולה.

היזכרו בפרסום של דייאט קולה, Less is more, ותכננו את המצגת שלכם בהתאם לכללים המובאים במאמר. מעבר לשיפור האישי שלכם, תתפלאו מכמות המשובים החיוביים שתקבלו מהתלמידים שלכם.

*הכותב הינו איש שיווק בכיר בעל נסיון בהרצאות מול קהלים גדולים ושותף באתר theLernia ליצירת סרטונים לימודיים המאפשרים שיתוף ידע באמצעות שיעורי וידאו.